פסק-דין בתיק תא"ק 22576-11-11

1.     התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 224,381 ש"ח בגין הסכם הלוואה  מיום 26.2.2008 (להלן: "ההסכם") שנחתם בין קבוצת משקיעים באמצעות בית ההשקעות "דוד שוורץ ניהול השקעות בע"מ" לבין הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת"). אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת נטלה הלוואה בסך 300,000 ש"ח מקבוצת המשקיעים וזאת לרכישת מניות שליטה בחברה ציבורית. במסגרת הסכם ההלוואה התחייבו המשקיעים להעמיד הלוואה בסך כולל של 2,750,000 ש"ח לנתבעת. מתוך אותה הלוואה העמיד התובע לנתבעת בסופו של דבר סך של 300,000 ש"ח.

2.     הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן נתמכת בתצהירו של הנתבע 2 (להלן: " הנתבע") וטענו כי במסגרת הסכם ההלוואה הסכימו הצדדים כי למלווה יש זכות לממש שעבוד על המניות כאשר בעת המימוש יחושב שווי המניות על פי שוויין הקבוע בבורסה ביום המסחר בו יבוצע המימוש. המלווה, בתאום עם הנתבעת, ביצע ביום 2.5.2011 וכן ביום 4.5.2011 וביום 5.5.2011 מימוש השעבוד עבור כל הקבוצה. ביום 4.6.2011 כתב ב"כ המלווה מכתב ובו פירט כדלקמן: "אליהו יונה הוא היחיד שלא קיבל את המניות והוא מסרב לקבלן. לא מוסר חשבון ניירות ערך ומגיעים לו 206,326 מניות. המניות הוצעו לו ביום 5.5.2011". המצהיר מציין כי במועד המימוש המוצע ב-5.5.2011 עמד שער המנייה על 80.3 אגורות. הסכום שאותו  יכול היה התובע לקבל עמד על סך של 165,697 ש"ח לפי חישוב של 80.03 אג' למנייה כפול מספר המניות שהוא 206,326. עוד טוענים הנתבעים כי התובע גם הודיע בחודש אפריל 2010 כי החליט לרכוש חלקו של שותף נוסף בהשקעה בשם ישראל לוסטיג ולכן הוא מחזיק בחלק נוסף של 75,000 ש"ח ולכן בסך הכל הוא מחזיק ב-300,000 ש"ח. אולם גם לעניין זה טוענים הנתבעים כי לא הוכחה ההעברה ממר לוסטיג לתובע וכי למר לוסטיג עצמו הועברו המניות, ולכן מימוש המניות מהווה החזר ההלוואה בסך של 68,775 ש"ח. הנתבעים טענו עוד כי אין מקום לחייבם בפיצוי מוסכם בנסיבות אלה.

3.     עוד ביקש הנתבע כי ימחקו אותו מכתב התביעה.

דיון והכרעה

4.     אשר לבקשה למחוק את הנתבע מכתב התביעה הבקשה נדחית, משום שבסעיף 23 לכתב התביעה נכתב במפורש כי הנתבע הבטיח אישית לתובע כי יפרע את מלוא סכום החוב ולכן המתין התובע מסוף תקופת ההלוואה ועד להגשת התביעה, ומכאן שעילת התביעה כנגד הנתבע עומדת על בסיס הבטחה נטענת בעל פה וזו עילה מספיקה להמשך ההליך כנגד הנתבע ואין מקום למחיקת הנתבע על הסף.

5.     התובע טוען כי על פי חישוב הנתבעים עצמם הועברו או יכלו להיות מועברים לתובע בסך הכל מניות בשווי 220,905 ש"ח (ראו סעיף 10 לסיכומי התובע) ולפיכך נותר חוב בסך של 79,095 ש"ח, אשר לכאורה אין מחלוקת בדבר החובה לשלמו. יחד עם זאת, יש לציין כי הנתבעים לא הודו בכך שהחוב של לוסטיג אכן הועבר לתובע ולכן בגין חלקו של לוסטיג (75,000 ש"ח) אין מקום לאשר פסק דין חלקי. יחד עם זאת, בכל הנוגע ליתרה שבין סכום ההלוואה הראשוני בסך של 225,000 ש"ח לבין הסכום שניתן היה לקבל בגין המניות במועד העברתם, דהיינו סך של 165,679 ש"ח הוא סכום שאינו שנוי במחלוקת לכן יש מקום לפסק דין חלקי בגינו בשלב זה כנגד הנתבעת בלבד.

6.     אשר ליתרת  הסכומים הרי שהנתבעים הראו טענות הגנה ראויות בגינם ויש מקום לתת להם רשות להתגונן.

סוף דבר

7.     הנתבעת תשלם לתובע סך של 59,321 ש"ח. בנוסף תשלם לתובע הוצאות בסך של 750 ש"ח וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ש"ח.

8.     לגבי יתרת הסכום, בקשת הרשות להתגונן תשמש כתב הגנה.

9.     ב"כ הצדדים יבצעו גילוי מסמכים ושאלונים כדלקמן:

10.            ב"כ הצדדים יגישו הדדית שאלונים וגילוי מסמכים עד ליום 5.9.2012.

11.            ב"כ הצדדים ישיבו הדדית לשאלונים וגילוי המסמכים עד ליום 11.10.2012.

12.            ב"כ המשיבה יגיש ראיותיו עד ליום 11.11.2012.